שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > Israeli Journal of Sexual Dysfunction - גליון מס' 1 > הפרעות בתפקוד מיני של האישה
מאי 2012 May | גיליון מס' 1 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון

הפרעות בתפקוד מיני של האישה


ד"ר יצחק (צחי) בן- ציון, פסיכיאטר ראשי ומנהל השירות לבריאות מינית לאומית שירותי בריאות

"חסדי נשים מעוררים בי, מלבד תשוקה והתפעלות, גם גל של הכרת טובה ילדותית עם רצון להשתחוות לה: קטונתי מהיות ראוי לכל הנפלאות האלה. הלוא גם על אגל יחיד הייתי מודה לך בתימהון ובפליאת-לב, ומה גם על הים ומלואו. ותמיד כעני בפתח: הלוא אישה תמיד היא גדולה ורחבה ממני ורק בידה הבחירה, להרעיף או לא להרעיף. ואולי גם קנאה עמומה במיניות האישה, שהיא עשירה עדינה ומורכבת הרבה יותר, כיתרון הכינור על התוף".
עמוס עוז, סיפור על אהבה וחושך הוצאת כתר (עמ' 554)

הסופר המצליח עמוס עוז מצליח לתפוס במילותיו את מיניות האישה, מיניות מורכבת הרבה יותר מזו של הגבר, בהיותה נשלטת על ידי מערכות עצביות והורמונליות מסובכות יותר מאלו של הגברים. אכן, ללמוד וללמד על מיניות האישה היא משימה מסובכת יותר.
הפרעה בתפקוד המיני בכלל ובנשים בפרט, פוגעת משמעותית באיכות החיים. זו אחת ההפרעות שפוגעת לא רק במטופלת אלא גם בבני ובנות זוגה. הפגיעה יכולה לנבוע מסיבות גופניות, רגשיות, חומריות, יחסים או ממשלב של כל אלה ועוד.
מעריכים כי כשליש עד מחצית הנשים אינן מרוצות מתפקודן המיני, אבל למרות שכיחותן הגדולה של הפרעות בתפקוד המיני של האישה (FSD ), עדיין מרבית הפונים למרפאות לבריאות מינית הם גברים וכשכבר יש פניות, מרבית הפונות לוקות בבעיות של כאבים, אף ששכיחות הבעיות האחרות גבוהה יותר. נראה כי נשים רבות מוותרות מראש על טיפול בבעיות בתפקוד המיני, בין היתר בשל התחושה המוטעית כי לא ניתן לעשות דבר עבורן. לא זו אף זו: רבים מחבריי הרופאים סבורים כך. עובדה מצערת זו מצטרפת לעובדה כי קיים קשר שתיקה: המטופלת אינה שואלת את רופאיה על אודות בעיות אלה ומצפה ליוזמתם והרופאה או הרופא לא עושים זאת ומחכים ליוזמת המטופלת.

מיניות האישה מושפעת משלושה הורמונים ראשיים: אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון המופרשים בגוף האישה באופן מחזורי ולכן המערכת הרבה פחות יציבה. זאת ועוד מחקרים שערכה ד"ר רוזמרי באסון הדגימו כי בנשים מעגל התגובה המינית שונה מהמעגל הקלאסי, של חשק-עוררות-אורגזמה-התרה, שתיארו מסטרס וג'והנסון בשנות השבעים. לשיטתה של באסון המניע לקיום יחסי מין בקרב נשים קשור ברצון לאינטימיות, לקרבה רגשית, למחויבות, לשייכות, האישה זקוקה לתחושה של היותה מושכת ולקבלת אישור, או חיזוק לנשיותה. אמנם גם גברים זקוקים לאינטימיות ולקרבה מכילה, אולם היא לא מגבילה את יכולתם להנאה. בעוד אצל נשים חייב להיות מתאם בין הרגשי לגופני, הרי אצל גברים אין הכרח בחפיפה מעין זו.

ההפרעות בתפקודה המיני של האישה מחולקות , לצורך הלימוד, להפרעות לאורך ציר התגובה המינית:
- הפרעות בחשק
- הפרעות בעוררות
- הפרעות באורגזמה
- הפרעות כאב מיני
לפי ספר האבחנות ה-DSM כדי להגדיר הפרעה עליה לגרום למצוקה נפשית, או גופנית ניכרת לאישה הלוקה בהפרעה, או לקושי ביחסים הבינאישיים. ההפרעות עלולות להתקיים למשך כל ההיסטוריה המינית, או יכולות להיות מאורע חדש, ויש להבדיל בין הפרעות מצביות, המופיעות רק לנוכח בן זוג או מצב מסוים, לבין הפרעה מוכללת. כך למשל ייתכן שאישה תחווה קושי עם בן זוג אך לא עם בת זוג, או שלא תהיה לה בעיה כשהיא לעצמה אבל כן כאשר מעורב אדם נוסף.
הפרעות בחשק כוללות ירידה בחשק המיני, שהיא תופעה שכיחה מאוד בקרב נשים בכלל ובקרב נשים בגיל המעבר בפרט והפרעות סלידה מינית, שהיא תופעה נדירה יותר ושכיחה בעיקר בנשים שעברו ניצול מיני.
הפרעות בעוררות הן הפרעות ביכולתו של הנרתיק להסתכך ולהיפתח, ובמקרים רבים נוצר מצב של הפרעת כאב בעת קיום יחסים, או בעיה בהנאה המינית.
הפרעות באורגזמה שכיחות מאוד בקרב נשים, ההפרעה השכיחה היא קושי בהגעה לאורגזמה, אך בשנים האחרונות מתואר מצב של עודף עוררות מינית, או של אורגזמות המגיעות בלא גירוי מיני כלל.
הפרעות הכאב כוללות מצבים של דלקת מבוא העריה (וסטיבוליטיס), עווית הנרתיק (וגיניזמוס) וביאה מכאיבה (דיספראוניה).

הפרעות בחימוד (בחשק) המיני
קשה להגדיר מהו חשק מיני תקין ולכן מסתמכים הן על תחושתה של האישה והן על מידת ההתאמה עם בן זוגה. רמת החשק המיני קשה מאוד למדידה, אין רמות של חומרי חשק בדם ואין מכשירים המודדים חשק. לכן התשאול עליו סובייקטיבי ומושפע מגורמים רבים כמו ניסיון אישי, חינוך, תרבות וכיוצא באלה.
שכיחות 
לפי מחקר של להמן וחבריו מסוף שנות התשעים, נמצא כי כשליש מהנשים בכל קבוצות הגיל לוקות בקושי זה. נמצא כי ההפרעה שכיחה יותר בנשים רווקות או גרושות, מאשר בנשואות ויותר במשכילות. כמו כן נמצא כי ההפרעה שכיחה יותר בקרב נשים לבנות מנשים היספניות או אפרו-אמריקאיות, אך ניטש ויכוח האם הדבר נוטה מהטיה תרבותית במילוי השאלונים או בממצא אמיתי.
אטיולוגיה
 להפרעה בחשק יש סיבות אפשריות רבות: כל הפרעה במשק ההורמונלי (הפרעה בתפקוד בלוטת התריס, הפרעה בהורמוני המין, יותרת המוח ועוד) עלולה לפגום במרקם העדין של מיניות האישה. חשוב להזכיר בהקשר זה את הפגיעה האפשרית של טיפולים הורמונליים (גלולות למניעת היריון, או טיפולי פוריות כמשל) במיניותה של האישה. כן עלולות להשפיע הפרעות במשק הניורוטרנסמיטורים (סרוטונין ונוראדרנלין למשל, שיכולים להיפגע על ידי נוגדי דיכאון וחרדה), או של ההולכה העצבית (למשל במחלות של מערכת העצבים המרכזית- טרשת נפוצה).
הפרעות בחשק נובעות במקרים רבים גם מבעיות זוגיות או רגשיות: כפי שנאמר בתחילה, מדובר במערכת עדינה ומורכבת ולכן כל קושי של אישה עם עצמה, עם גופה, או בתקשור עם בני ובנות זוגה עלולים לפגוע ברצונה של האישה לקיום מערכת יחסי מין.
כל הפרעה נפשית וטיפול תרופתי בהפרעה מעין זו עלולים לפגום במיניות האישה בכלל ובחשק שלה בפרט. היות והשכיחות של הפרעות חרדה ודיכאון בנשים גדולה, פעמים רבות זוהי הסיבה העומדת בבסיס ההפרעה בחשק. במקרים שבהם ההפרעה קשה מופיעה סלידה מינית (אברסיה), שהיא סוג של הפרעת חרדה, שבה לא מדובר בירידה בחשק גרידא אלא בגועל ורתיעה קשה מכל מחווה שמקרבת לכיוון של יחסי מין.
טיפול 
במקרים של סלידה מינית, עיקר הטיפול יהיה שיחתי-התנהגותי. במקרים של הפרעה בחשק הטיפול עשוי לכלול התערבות בגורמים פיזיולוגיים (מתן או שינוי תרופות למשל) זוגיים (שיפור תקשורת בינאישית) רגשיים (פסיכותרפיה). גישה רב מערכתית המאפשרת התייחסות למכלול הגורמים וטיפול מיטבי בהם.

הפרעות בהתעוררות המינית
כשאישה מתעוררת מינית עולה נפח הדם המוזרם לאיברי המין ולשדיים, הנרתיק מתמלא בנוזלי סיכוך, מתרחב ומשתנה על מנת לאפשר קיום יחסים. הפרעה תאובחן כאשר הנרתיק ממאן להתרחב, או להסתכך והאישה חשה "רדומה" במהלך גירוי.
שכיחות
 ההפרעה שכיחה יותר בקרב נשים בחדלון וסת (כשליש) או בנשים מתחת לגיל 30 (כרבע). לא נמצא קשר למצב המשפחתי, או לרמת ההשכלה.
אטיולוגיה
 חוסר בהורמונים אסטרוגניים בשל סיבות שונות עלול להביא לשינוי ברירית וביכולת הגוף להגיב לגירוי. בעיות באספקת דם (למשל בשל סוכרת, אטרוסקלרוזיס או תרופות) גורם גם הוא לקושי דומה. בעיות רגשיות בכלל וחרדה מחדירה בפרט הן גורמים משמעותיים לתופעה: נמצא כי חרדת ביצוע בגלל תפיסת הנרתיק כצר וכואב, תפיסת חשיבות הבתולין והכורח בחדירה מביאים לחרדת ביצוע, הדומה לזו של גברים שמאבדים זקפתם בשל הצורך לבצע חדירה.
טיפול
 ההתייחסות לתופעה משלבת בדרך כלל טיפול בגורם יחד עם תמיכה גופנית בעזרת מסככים, על בסיס מים (K-Y למשל), סיליקון, או שמנים. שילוב של טיפול להכרת הנרתיק ותרגולו בעזרת פיזיותרפיה משקמת רצפת אגן, טיפול פסיכותרפי-סקסולוגי, המוריד תחושות של אשמה, מוריד מהלחץ לבצע חדירה ונותן רשות למרחב של זמן ומקום, נמצא כיעיל. לפי הצורך ניתן שילוב של תרופות הורמונליות (אסטרוגן מקומי וסיסטמי, DHEA ועוד). טיפול במשאבת ואקום לדגדגן (EROS CTD) נרשם בארצות הברית, אך למרות ספרות התומכת בו, לא זכה להצלחה. האחיות ברמן דיווחו על הצלחות בטיפול בוויאגרה אך תוצאות אלו לא שוחזרו.

בעיות באורגזמה הנשית
ברוב המקרים מדובר בקושי להגיע לאורגזמה וליהנות ממנה, למרות גירוי מתאים.
שכיחות
 התופעה מופיעה בכל הגילים וכרבע מהנשים מדווחות עליה כשנשאלות. עם זאת שיעור הדיווח העצמי, בלא תשאול, נמוך בהרבה. התופעה שכיחה יותר בנשים בודדות, לא משכילות ומקרב קבוצות מיעוטים. ככל שהאישה פחות מנוסה ביחסי מין בכלל ובאוננות בפרט, השכיחות גבוהה יותר.
אטיולוגיה
 במקרים רבים הבעיה היא היעדר ניסיון מיני, הן בגירוי עצמי והן מבנות, או בני זוג. במקרים רבים יש חשש של האישה לאובדן שליטה, במקרים רבים יש קושי בשל ציפיות מוגזמות לגבי ההגעה לשיא.
לעתים יש קושי גופני בשל חסרים הורמונליים, בעיות בנוירו-טרנסמיטורים (למשל שכיחה בעיה כזו בקרב נוטלות נוגדי דיכאון טריצקליים או מעכבי ספיגת סרוטונין סגוליים- SSRI).
טיפול
 הטיפול מכוון לחינוך האישה, עידודה לגילוי עצמי, מתכוון ומתבונן, עם עצמה או עם בני ובנות זוגה. טיפולים מוצלחים רבים נעשים בסיוע של פיזיותרפיסטית לשיקום רצפת אגן ובעזרת מתן חומרי קריאה ודיון בהם. בעברית ראוי לציין את הספר "עינוגי אישה" מאת רייצ'ל סוויפט ו"לעצמך" מאת לוני גרפילד-ברבך.

תופעה נוספת המקבלת תנופה של גילוי וזיהוי היא הפרעת אורגזמה יתרה, שהיא הגעה לאורגזמה בגירוי קל או בלא גירוי כלל.
התסמונת מכונה גם - PSAD - persistent sexual arousal disorder הנשים הלוקות בה מדווחות על עוררות מתמדת הגולשת בגירוי קל שבקלים או אף בלא כל גירוי כלל להגעה לאורגזמה.
מקורה של התסמונת אינו ידוע, אבל חלק מהנשים דיווחו על הופעתה לאחר שהפסיקו ליטול גלולות נוגדות דיכאון מקבוצת ה-SSRI בעיקר. הטיפול עדיין אינו ברור, טיפול בנוגדי פרכוסים, נוגדי דיכאון וחומרי הרגעה נמצאו כיעילים לפי דיווחי מקרה.

תסמונות כאב ביחסי מין (דיספראוניה)
ככלל יחסי מין לא אמורים לכאוב באף נקודת זמן. כל כאב עלול להצביע על בעיה באחד משלבי התגובה המינית, יש הרואים במופע כזה כשלעצמו תסמונת כאב (בדומה לפיברומיאלגיה, תסמונת מעי רגיש, תסמונת TMJ וכו') ויש הגורסים שמדובר בהפרעה מינית גרידא. בבירור הכאב יש להתייחס למיקומו המדויק, טיבו, מהלכו, עוצמתו ומשמעותו עבור המטופלת.
אטיולוגיה
 במקרים רבים הפרעת הכאב היא תולדה של הפרעה בעוררות או בחשק, או בשניהם. היעדר סיכוך מתאים והתרחבות של הנרתיק, או ניסיון לקיים חדירה בהעדר חשק לכך, עלולים להביא למתיחת הנרתיק או אף לפציעתו, דבר שעלול לגרום, בסופו של תהליך, לכאב.
לעתים מדובר במום אנטומי בעריה, או לפצע בשל סיבות שונות בנרתיק. לעתים הדבר נובע משינויים בעקבות ההתערבויות ניתוחיות או תאונות שפגעו באזור. שכיח לראות כאב הנובע מחרדת חדירה כפי שתואר לעיל.
טיפול
 גם כאן מקובלת גישה רב מקצועית הכוללת תרגול פיזיותרפי, טיפול נפשי ותמיכתי כמו בהפרעות בעוררות. הטיפול הוא אישי ולפי הצורך והיכולת גם זוגי. הטיפול מכוון לפעילות שמחוץ לכאב, וטיפול בחלק הפובי שהימנעות מיחסי מין בכלל היא אבן הפינה של החלק ההתנהגותי בו. נעשה לרוב שימוש במאמני נרתיק - גלילים או מרחיבים דמויי פין בעובי הולך ועבה, בעזרתם נעשית דה-סינסיטיזציה הדרגתית לפחד החדירה. 

סיכום
הפרעה בתפקוד המיני הינה תופעה שכיחה מאוד, ולמגינת הלב, זנוחה למדי, הן בקרב המטופלות והן בקרב המטפלים. שומה עלינו ללמוד ולהתעמק בחקר התופעות ובטיפול מיטיבי בהן.

References
1. Clayton AH, Hamilton DV. Female sexual dysfunction. Psychiatr Clin North Am. 2010 Jun;33(2):323-38.

2. http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/sexualproblemsinwomen.html


תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©